פירוק של חברה יכול להתבצע בכפיה או מתוך רצון חופשי. כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לכפות פירוק על חברה (בדרך כלל על ידי נושה שחושש לגורל כספים המגיעים לו) שמור לבית המשפט שיקול דעת נרחב הם לקבל את בקשת הפירוק או לא.
שלב חשוב בתהליך הפירוק הוא ביצוע התשלום לנושי החברה, מתוך התמורה שהתקבלה לאחר מימוש הנכסים.
לא רק בכפייה
כאשר שומעים בכלי התקשורת על חברות שנמצאות בתהליך של פירוק, ניתן להסיק שפירוק של חברה הוא תהליך שנכפה על בעלי המניות מתוקף כך שהחברה צברה חובות כבדים שאינם מאפשרים לה להמשיך ולהתקיים.
לאמתו של דבר, אין מניעה להביא לידי פירוק חברה בצורה וולונטרית, בדיוק כפי שגם ההחלטה על הקמת החברה נעשה מתוך רצון חופשי.
חשוב לומר שפירוק חברה שנעשה מתוך רצון יתבצע בדרך כלל לאחר הצבעה של האסיפה הכללית וכן לאחר ההחלטה על זהות המפרק.
במידה והחברה המועמדת לפירוק איננה יכולה לעמוד בהחזר חובותיה באופן מלא, הרי שהנושים עצמם הם שיקבעו את זהותו של המפרק.
במעמד זה נציין שלמרות האמור לעיל, חברות רבות אכן מתפרקות בשל חוסר יכולתן לפרוע חלק נכבד מחובותיהן. במקרה כזה, רבים הסיכויים שהפירוק יתבצע בליווי של בית המשפט ושל כונס הנכסים הרשמי.
פירוק על ידי בית המשפט
לבית המשפט המחוזי שמור מקום חשוב במקרים רבים של פירוק חברות בישראל. אמנם ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק מטעם אורגן (נושא תפקיד) בחברה עצמה, או על ידי בעל מניות שלה, אך במקרים רבים מגיש הבקשה יהיה נושה.
הסיבה העיקרית שמביאה נושים להגיש בקשת פירוק לבית המשפט היא החשש שהחברה לא תוכל לפרוע את חובותיה הנוכחיים.
עם השנים התגבשו הלכות אשר מעניקות לבית המשפט סמכות רחבה ביותר להחליט בעד ולעיתים נגד הבקשה לפירוק.
שיקוליו של בית הדין
בין השיקולים שבית המשפט נותן דעתו עליהם, לפני אישורה של בקשה לפירוק חברה ניתן למצוא:
- יעילות כלכלית – מכיוון שחברה, מעצם טבעה, צריכה לפעול ביעילות, תוך יצירת עודף ביחס שבין מקורות לשימושים, הרי שחברה שפועלת תוך צבירת הפסדים מתמשכים מאבדת חלק גדול מן ההצדקה לקיומה. יחד עם זאת, בית המשפט ייתן דעתו לשיקולים נוספים לפני שיחליט לאשר את פירוק החברה. קיומה של אפשרות להבראת החברה מהווה שיקול מרכזי שלא לאשר את בקשת הפירוק.
- תועלת חברתית – כאשר המשך קיומה של חברה טומן בחובו תועלת חברתית משמעותית, כגון מניעה של פיטורין בהיקף גדול, הרי שבית המשפט ישתדל להעדיף פתרון אחר מאשר פירוק שיביא לחיסול החברה.
- ניקיון כפיים, ועקרונות של צדק – בין שאר השיקולים, נותן בית המשפט גם את דעתו לשיקולים של ניקיון כפיים, צדק ויושרה, לפני אישור של בקשת פירוק. כאשר נושה בודד של החברה, שאיננו מן הגדולים, מגיש בקשת פירוק, הרי שיש חשש לכך שבקשתו נגועה בחוסר ניקיון כפיים.
סדר חלוקת הנכסים
מכיוון שחברות רבות נכנסות להליך של פירוק בשל חוסר יכולת לפרוע את מכלול התחייבויותיה, הרי שניתן להבין שלפחות חלק מבעלי העניין והנושים יאלצו להסתפק בקבלה של חלק מהמגיע להם.
על פי חוק, על המפרק לפרוע את חובות החברה על פי סדר ידוע. אמנם יש למפרק יכולת להפעיל שיקול דעת, אולם זאת באופן מוגבל ביותר.
סדר חלוקת הרכוש מתוך נכסי החברה יתבצע באופן הבא:
- שעבודים ובטחונות – נושים מובטחים, שלזכותם רשום שעבוד על נכסי החברה הם בעלי עדיפות על פני נושים אחרים. חשוב לציין שאין מדובר בבעלי שעבודים צפים.
- עלויות הכרוכות בתהליך הפירוק עצמו.
- תשלומים לעובדים, בגין שכר עבודתם וכן הפרשות סוציאליות.
- נושים כגון מחזיקי איגרות חוב של החברה, המובטחים בשעבוד צף.
