תכלית ההליך
ראשית, יש לציין כי הליכי פשיטת רגל נוצרו על מנת לעזור לחייב שאינו עומד בהתחייבויותיו הפיננסיות להתמודד עם שלל ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו. אשר על כן, על אף האינטרס שקיים לנושים בהליכי פשיטת רגל, הרי שגם לחייב עצמו יש אינטרס מסויים בניהול ההליך ולכן במקרים רבים הוא מגיש בעצמו בקשה לבית המשפט, לפיה הוא יוכרז כפושט רגל. את בקשת פשיטת הרגל צריך להגיש לבית המשפט תוך כדי ליווי משפטי על ידי עורך דין הבקיא בדיני פשיטת הרגל ומתמחה בהליכים הפרוצדורליים שעל הצדדים להליך לעבור עד שהחייב יוכרז כפושט רגל. הנה כי כן, כאשר חייב מגיע למצב בו הוצאותיו עולות על הכנסותיו, כך שהוא לא יכול לעמוד עוד בהתחייבויות שניתנו על ידו, בית המשפט המחוזי ירכז את כל הליכי הגבייה הקיימים בעניינו להליך אחד, כאשר מטרתו הסופית של החייב הינה קבלת צו הפטר בסוף ההליך – משמעות קבלת צו הפטר היא מחיקת כל חובות העבר כאשר קיימים מספר סוגים של צוי הפטר שמשמער בעיקר היא מחיקת חובות העבר, עובדה שתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו האישיים והעסקיים. להרחבה בנושא פשיטת רגל באתר בקישור.
התנאים להגשת בקשת פשיטת רגל
על פי האמור בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 נראה כי אפשר לפתוח הליך משפטי של פשיטת רגל כנגד שותפות או יחיד. כלומר, כאשר מדברים על פשיטת רגל של חברה בעירבון מוגבל, הרי שעוסקים בהליך שונה אשר מתחיל בהליכים של פירוק מיוחד, כאמור בחוק.
ההלכה שהתגבשה בבתי המשפט לאורך השנים קובעת כי שופט לא יורה על מתן צו כינוס לנכסי החייב במידה ולא מתקיים אחד התנאים המנויים בסעיף 5 לפקודה, לפיו ישנה דרישה שנסיבות העניין יענו להגדרה של מעשה פשיטת רגל, המעוגנת בסעיף. יתר על כן, תנאי מצטבר נוסף להגשת בקשת פשיטת רגל הינו שהחייב יוכר ככזה, קרי, יעלה בקנה אחד עם הגדרת חייב המנויה בדיני פשיטת הרגל.
הפקודה מציינת מספר אירועים שניתן להכיר בהם כעונים להגדרת מעשה פשיטת רגל. כך, לדוגמא, כאשר החייב נותן אחד מנכסיו כמתנה או מעבירו במירמה לאחר, מתוך מטרה זדונית (למשל, העברת הנכס על שמו צד שלישי, כך שנושים לא יהיו מסוגלים לפדות את החוב בהתבסס על אותו נכס), יראו במעשה האמור מעשה פשיטת רגל, על כל הנובע מכך, כאמור לעיל. בנוסף, כאשר חייב מודיע לנושה מסויים כי הוא אינו מתכוון לשלם לו את החובות שנצברו לזכותו, מדובר במעשה פשיטת רגל, אשר מקים לאותו נושה עילה להגשת בקשת פשיטת רגל.
שלבי ההליך
סעיף 3 לפקודה מונה את דרך המלך לפתיחת ההליך, לפיו יש להמציא לחייב התראה אודות פשיטת הרגל. כך, במידה והחייב לא יעמוד במועדים המצויינים בהתראה ולא יגיש כל התנגדות בגינה יראו בו כמי שעשה מעשה פשיטת רגל. לאחר מכן יש להגיש לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט המחוזי בקשה לתת צו כינוס לנכסי החייב. במידה ובית המשפט מקבל את הבקשה, הוא יורה על הקפאת הליכים המתנהלים כנגד החייב, זאת בכדי לאפשר את ריכוזם של כל נכסיו, הצעתם למכירה וחלוקת הסכומים המתקבלים ממכירתם לנושים.
לאחר שיחלפו שישה חודשים מקבלת הבקשה, תכונס אסיפת נושים על ידי כונס הנכסים, במהלכה תינתן לנושים זכות טיעון בנוגע לאופן שבו מחולקים הנכסים ובהקשר של הליכי פשיטת הרגל באופן כללי.
לאחר כינוס האסיפה יוכרז החייב כפושט רגל וימונה נאמן על נכסיו. יש לציין כי בסמכותו של בית המשפט שלא להכריז על חייב כפושט רגל, במידה והוא מגלה כי הבקשה הוגשה לפיתחו ללא תום לב או במקרים בהם החייב יכול לפרוע את חובותיו ללא עזרת בית המשפט.
למידע נוסף בנושא: הלוואה לכיסוי חובות, גביית שיקים ללא כיסוי